טיפול בעור

גירוד (גרד אורמי) הוא תסמין שיכול להיגרם כתופעת לוואי של מחלת כליות או של טיפול דיאליזה, למרות שהגורם המדויק של גירוד במטופלי דיאליזה לא תמיד ברור. גורמים אפשריים עשויים להיות רמות גבוהות של הורמון הפראטיאוריד (יתר פעילות שניוני של יותרת בלוטת התריס) או רמות גבוהות של זרחן בדם (היפרפוספטמיה).

כמו כן, סידן שמשתחרר מהעצמות עשוי להצטבר בכלי הדם, במפרקים ובעור ולגרום לגירוד. גורמים אפשריים נוספים הם אגירת יורוכרום ורעלנים אורמיים, חוסר בברזל ודלקת כללית. גורמים אפשריים נוספים הם טראומות לעור או תגובות אלרגיות שמובילות להפרשת היסטמין.

לצמצום הגורמים האפשריים של גירוד, חשוב מאוד לנטר את איזון הסידן-זרחן, לעקוב אחר עצות התזונאי לאבטחת צריכת זרחן נמוכה ולהקפיד ליטול קושרי זרחן לפי מרשם הרופא. אם אתה סובל מבעיות של גירוד, דון בבעיה עם הרופא שלך.

זכור שייתכן והסיבה לבעיה היא מחלת הכליות שלך. הרופא שלך ינסה לעזור. סביר להניח שהוא יבדוק את רמות הזרחן בגופך ויוודא שאתה נוטל את המינון הנכון של קושרי זרחן. הרופא גם יוכל לייעץ לך אם קיימים קרמים או תחליבים מתאימים שבהם תוכל להשתמש, או להציע טיפולים חלופיים שעשויים לעזור להקל על התסמינים. כחולה דיאליזה, אתה עשוי גם לסבול מיובש בעור. ייתכן שהסיבה לכך היא שינויים בבלוטות הזיעה או השומן. הקלה על עור יבש עשויה לעזור בהפחתת הגירוד. מכיוון שלעתים קרובות תופעת הגירוד אינה כוללת סימנים חיצוניים גלויים לעין, ייתכן שהרופאים והאחיות לא ידעו שאתה סובל מתופעה נפוצה זו של חולי דיאליזה. הקפד לשוחח אתם על כך, והם ישמחו לדון אתך בכל הצעדים האפשריים - כדי לעזור לך להרגיש טוב יותר בעורך.